איך קונים אסלה ?

מאת: יעל ניסקי

אסלה היא אולי אחד הפריטים ההכרחיים ביותר בכל בית. לא רק שהיא הכרחית, היא גם צריכה לפעול כהלכה ולהשאיר את חדרי האמבטיה והשירותים אסתטיים ונקיים. כולנו יודעים שהדברים הקטנים בחיים יכולים להפוך אותם לנוחים או לבלתי נסבלים – ואסלה תקינה היא ללא ספק אחד מהם. תחום האסלות התקדם רבות מאז הימים בהם היה שימוש בבור באדמה וקרש עץ מחוץ לבית. האסלה תפסה את מקומה גם בהקשר העיצובי של חדר האמבטיה והשירותים והיא מוצגת כיום בחנויות במגוון צורות ודגמים. בין היתר, תוכלו למצוא אסלות תלויות, כאלו עם ניאגרות סמויות או גלויות, עשויות מתכת או חרס, מרובעות או עגולות, לבנות או צבעוניות.

יחד עם זאת, ישנם מספר כללי מפתח שיכולים לעזור לכם לעשות בחירה נכונה בין הדגמים השונים. יצאנו לבדוק איזה סוגי אסלות קיימים, איזה אסלות קלות יותר לניקוי מאחרות ומה חשוב לדעת כשקונים ניאגרה סמויה. המדריך המלא לקניית אסלה – לפניכם.

איזה סוגי אסלות קיימים?
ישנם מספר סוגים עיקריים של אסלות בחנויות, שניתן להבדיל ביניהם בקלות על פי מראה חיצוני. לכל אחת מהאסלות יתרונות וחסרונות משלה:

אסלה P: האסלה הפשוטה ביותר, מונחת על הרצפה ומשולבת עם ניאגרה פלסטית גבוהה. היתרון שלה הוא בעיקר בעוצמת השטיפה. מאחר שהמים מגיעים מגובה, השטיפה במקרים רבים טובה יותר.

מונובלוק: במקרה זה ניאגרת חרס יושבת על האסלה עצמה ונראית כיחידה אחת עם האסלה. מדובר באסלה בעלת עיצוב יפה יותר בדרך כלל, אולם, מאחר והשטיפה היא מגובה אפס, בדגמים מסוימים עלולה להיווצר בעיה בריקון הפסולת. רמת הקושי בהתקנה של אסלה זו זהה להתקנתה של אסלה P.

אסלה תלויה: האסלה מנותקת מהרצפה, דבר שמאפשר ניקוי יעיל וקל של הרצפה. האסלה הזו מגיעה בדרך כלל בשילוב עם ניאגרה סמויה, שמשלימה את העיצוב הכללי שלה, אך בדרך כלל מייקרת אותה ואת התקנתה. ניתן לקנות את האסלה התלויה גם בגרסת המונובלוק עם מיכל חרס או פלסטיק צמוד, שילוב שנקרא "תלוי וגלוי".

מסתבר כי בשנים האחרונות חל שינוי בהעדפות הצרכנים הישראלים בכל הקשור לאסלות, ייתכן משיקולי עיצוב ואסתטיקה, כפי שמסביר איציק דיין, מנהל המכירות של חברת "חרסה": "עד לפני חמש שנים, כ- 70% מהשוק נשלט על ידי אסלות P. בשנים האחרונות יותר ויותר צרכנים מעדיפים את אסלות המונובלוק והאסלות התלויות, כך שבשנים הקרובות צפוי שיהיה להן יתרון במכירות על פני האסלות הפשוטות והיחסים יתהפכו".

אולם מסתבר כי בראש השיקולים עומד בדרך כלל התקציב. ככל שהאסלה חדשנית ומעוצבת יותר, כך גם מחירה עולה. מחברת "פלסאון" נמסר לנו כי: "השיקול בבחירת האסלה ומיכל ההדחה הוא בראש ובראשונה תקציבי, כל המיכלים מבצעים את פעולת ההדחה, אבל מחירו של מיכל סמוי נע בין פי שלוש עד פי חמישה ממערכת הדחה רגילה".

למה חשוב לשים לב כשקונים אסלה?
לא משנה איזו סוג אסלה אתם קונים, היא בסופו של דבר אותו מיכל חרס דמוי מושב שפשוט צריך לעשות את העבודה. הציפיות שלנו מהאסלה הן בסיסיות – שתהיה בטיחותית, שלא תיפול או תישבר, שלא תתפוס כתמים שלא יורדים, שתהיה עמידה לחומרי ניקוי והכי חשוב – שתסלק את הפסולת במהירות ובקלות.

כאשר אנחנו ניגשים לחנות הקרמיקה, האסלות מונחות בה ללא חיבור למים. אין לנו דרך לדעת מהי צורת השטיפה של המים בהן, אין לנו יכול "לבחון" אותה בזמן אמת. לכאורה, האסלות מונחות ריקות באולם התצוגה כמו כיורים וכלים סניטאריים אחרים. הבדיקות שאתם יכולים לעשות כצרכנים בחנות הן מצומצמות יחסית, כפי שמסביר דיין: "כצרכנים, כדאי לוודא שפני השטח של האסלה חלקים ובגלזורה מתאימה. אני ממליץ גם להעביר יד בתעלה ולבדוק שהיא פתוחה ושישנם חורים מתאימים. אבל, מעבר לכך, כדאי להסתמך על הבדיקות של מכון התקנים".

כדי שאסלה תקבל תו תקן של מכון התקנים היא צריכה לעבור בדיקות רבות. לדברי יפתח פרנקל, ראש ענף הידראוליקה ואנרגיה במכון התקנים, נערכות בין היתר במכון בדיקות עמידות בפני חומרי ניקוי, ספיגות (עד כמה החומר סופג כתמים) ועמידות בפני חום וקור. מעבר לכך, בודקים את הפונקציונאליות של האסלה – האם היא מסוגלת לסלק פסולת בצורה יעילה ומהי רמת ההתזה של המים. המידות של האסלה הן גם חלק בלתי נפרד מהבדיקות שנערכות, על מנת שהאסלה תתאים לסטנדרט הקבוע של מערכת הביוב הביתית. מעבר לכך, גובה המים המותר מוגדר אף הוא בתקן – 50 מ"מ לפחות, וזאת על מנת למנוע עליית ריחות לא נעימים מהאסלה לחדר האמבטיה או השירותים. לאסלות התלויות מבצעים אפילו בדיקת העמסה. לדברי פרנקל, מעמיסים במכון על האסלות הללו משקל של כ- 400 ק"ג במשך שעה אחת כדי לוודא שאינה נשברת, שהרי שייגרם לכל אדם נזק בריאותי משמעותי כחיתוך של סכין אם אכן תישבר האסלה תחתיו.

למכון התקנים שני תקנים לאסלות – אחד לאסלות P ואסלות תלויות (תקן 146) והשני לאסלות מונובלוק (תקן 1385). ממכון התקנים נמסר לנו כי כל אסלה הנושאת תו תקן חייבת לשאת סימון ברור במקום נראה לעין בו מופיע שם היצרן ומדבקה בה מפורטים ארץ הייצור, שם היצרן והיבואן והאם היא מסוג א', ב' או ג'. אגב, הסוגים הללו מתייחסים אך ורק לגימור האסתטי של האסלות ולא לרמת הפונקציונאליות שלהן. מאחר והחרס ממנו מיוצרת האסלה עובר תהליך שריפה בתנור מיוחד, ייתכנו בו פגמים כגון כתמים, גליות מסוימת, ופגמי זיגוג.

בארץ ישנם שני יצרנים הנושאים תו תקן לאסלות: חברת "חרסה" הישראלית ו"ויטרה" הטורקית. בחלק מהחנויות עשויים להציג בפניכם תעודות המעידות על עמידה בתקנים אירופיים, אולם מסתבר כי הם לא תמיד מעידים על תקינות המוצר. פרנקל מסביר כי תקנים אירופיים מסוימים לאו דווקא מחייבים בדיקות: "ליצרן אירופאי מותר לציין כי ייצר את המוצר על פי התקן האירופי, גם אם לא נבדק לאשורו. בניגוד לכך, תו תקן ישראלי ניתן רק אם המוצר אכן נבדק במכון".

מיכל השטיפה (הניאגרה)
כפי שציינו, ישנם שלושה סוגים של מיכלי הדחה – ניאגרה פלסטית גבוהה, ניאגרת חרס המונחת בגובה אפס מעל האסלה וניאגרה סמויה המותקנת בתוך קיר חדר השירותים. מבחינה פונקציונאלית, הדרישות מכל הניאגרות זהות והמנגנונים זהים. על פי התקן המחייב, כל הניאגרות בארץ חייבות להיות דו-כמותיות. בדרך כלל קיים בהן כפתור אחד ל- 6 ליטר וכפתור אחד ל- 3 ליטר. בניאגרות מסוימות ישנם גם נפחי הדחה של 9 ליטר ו- 4.5 ליטר, הללו בדרך כלל מיועדות לבתים ישנים בעלי אסלות ישנות בהן יש צורך בנפח הדחה גבוה יותר.

ההבדל בין מיכלי ההדחה הוא בעיקר במחיר, בעיצוב ובדרישות ההתקנה, כמו גם בנגישות של בעל הבית לתחזוקת המיכל. מטבע הדברים, מיכלי הדחה פלסטיים הם הזולים ביותר בעוד מיכלי הדחה מחרס או מיכלי הדחה סמויים הם יקרים יותר. קחו בחשבון כי ניאגרה סמויה מצריכה התקנה מיוחדת בקיר החדר וחיפוי מתאים של קרמיקה לאחר התקנתה, מדובר בהבדל של 60-100% בעלות ההתקנה. אם אתם מתכוונים לקנות מיכל הדחה סמוי, כמובן כדאי שתחליטו על כך עוד בשלב התכנון של שיפוץ או בניית הבית. לאחר התקנתה, הגישה לתחזוקה ותיקון הניאגרה הסמויה אמנם עלולה להיראות מסובכת יותר, אך לבעל מקצוע הטיפול הוא זהה לחלוטין.

לניאגרות הסמויות יש ללא ספק יתרון אסתטי וקו נקי של עיצוב. כל אשר גלוי על הקיר הוא כפתור או לחצן הדחה. כאן יש לכם אפשרויות בחירה רבות, בין היתר קיימים לחצני הדחה ריבועיים או עגולים מנירוסטה או פלסטיק בצבעים ובגדלים משתנים. מחברת "פלסאון" נמסר לנו כי לאחרונה החל גם שיווק של לחצני הדחה מעוצבים מזכוכית המגיעים בצבעים לבן, סטן, ניקל, זהב או שחור על גבי רקעים בצבעים משתנים. העיצוב – יוקרתי, המחיר – בהתאם.

גם במקרה של מיכלי הדחה, תוכלו לבקש לראות תו תקן של המוצר לפני קנייתו. ממכון התקנים נמסר כי ישנם מספר יצרנים הנושאים תו תקן מסוג זה: "פלסאון", "תמה", "ליפסקי" ו"גרואה" (יצרן גרמני). במסגרת הבדיקות שנערכות במכון התקנים, בין היתר נבדקת כמות המים המודחת, משך ההדחה ואורך החיים של מנגנון ההפעלה. כל דגם מופעל במסגרת הבדיקות כ- 50 אלף פעמים בהדחה חלקית עוד 25 אלף פעמים להדחה מלאה, מספר שווה ערך לשימוש של כ- 5 שנים בבית ממוצע. בנוסף, מוודאים במכון כי במקרה של נזילה, המים לא ישפכו לרצפה אלא לתוך האסלה וכי הניאגרה יכולה לעמוד בלחץ המים.

אחריות
חשוב שתבדקו את מרכיב האחריות לאסלה ולניאגרה לפני קניית המוצר. למנגנונים גלויים בדרך כלל ניתנת אחריות לשנה אחת, בעוד למנגנונים סמויים ניתנת אחריות לזמן רב יותר, לעיתים אפילו עד 10 שנות אחריות.